למה את לא יורדת במשקל למרות שאת אוכלת מעט?

לרדת במשקל זה לא רק לאכול פחות - זה להבין מה הגוף שלך באמת צריך.

יש רגע שכמעט כל אישה שאני מכירה עברה אותו.

את עומדת מול המראה, או על המשקל, ומרגישה שמשהו לא מסתדר.

את עושה את מה שאמרו לך לעשות. את מנסה. את מקריבה. את מחזיקה מעמד.

ועדיין - כלום.

ואז מגיעה השאלה שאין לה תשובה קלה.

למה אני לא יורדת במשקל למרות שאני אוכלת מעט?

זו אחת השאלות שאני שומעת הכי הרבה.

"תמרה, אני כמעט לא אוכלת. ממש מעט. ובכל זאת - המשקל תקוע."

ואני מבינה את הכאב שמאחורי המשפט הזה. כי כשאת מוותרת על אוכל ולא רואה תוצאות - זה מתסכל בצורה שקשה לתאר.

אבל לפני הכול - יש שאלה אחת שאני תמיד שואלת...

האם המעט הזה באמת מעט?

כי "אני אוכלת בריא" זה לא אותו דבר כמו "אני אוכלת מעט קלוריות".

סלמון זה בריא. אבוקדו זה בריא. טחינה זה בריא.

וכל אחד מהם הוא גם מזון עתיר קלוריות.

ארוחה שנראית קלה ובריאה יכולה בקלות להכיל יותר קלוריות ממה שחשבת.

אז הדבר הראשון שאני ממליצה לבדוק הוא האם מה שאת אוכלת באמת תואם לכמות הקלוריות היומית שמתאימה לך.

לא לפי תחושה. לפי מספרים.

ואם כן - ואת באמת אוכלת מעט - כאן מתחילה הבעיה האמיתית.

כשהגוף מקבל מעט מדי מזון לאורך זמן, ובמיוחד מעט מדי חלבון, הוא לא מאבד רק שומן.

הוא מאבד גם שריר.

ובדיאטות קיצוניות, חלק גדול מהמשקל שיורד מגיע גם ממסת השריר.

השריר הוא אחד הצרכנים הגדולים ביותר של אנרגיה בגוף.

ככל שמאבדים יותר שריר, הגוף שורף פחות קלוריות במנוחה.

עכשיו תוסיפי לזה שנים של דיאטות, ירידה, עלייה, עוד דיאטה ועוד ניסיון להתחיל מחדש.

בכל פעם קצת פחות שריר.

בכל פעם קצת פחות הוצאה קלורית.

ובשלב מסוים אנשים מרגישים שגם כשהם אוכלים כמעט כלום - הגוף פשוט לא מגיב כמו פעם.

כשמפחדים לאכול יותר

וכאן נוצרת מלכודת.

ככל שהמשקל נתקע, הרבה נשים מגיבות בדיוק באותה צורה.

הן מורידות עוד.

ועוד.

ועוד.

פחות לחם.

פחות פחמימות.

פחות ארוחות.

פחות הכול.

עד שהן מתחילות לפחד לאכול.

אני רואה את זה המון.

כך נראה יום אכילה רגיל שלי - כן, גם כששומרים על המשקל או רוצים לרדת.

כשאני מסבירה ללקוחות שלי שכדי לרדת במשקל הן צריכות לאכול 5 פעמים ביום - הרבה מהן מסתכלות עליי בהלם.

"מה זאת אומרת לאכול 5 פעמים ביום?"

"אני הרי רוצה לרדת במשקל."

אבל ירידה במשקל היא לא תחרות של מי מצליחה לאכול פחות.

המטרה היא לתת לגוף את מה שהוא צריך כדי שיוכל לתפקד, לשמור על מסת השריר ולהשתמש באנרגיה בצורה יעילה.

זה לא כי הגוף מקולקל.

זו פשוט התוצאה של שנים של אכילה לא מאוזנת ודיאטות קיצוניות.

למה המילה "דיאטה" מפחידה כל כך?

ואולי זאת גם הסיבה שהמילה "דיאטה" הפכה למילה כל כך מפחידה.

עם השנים היא קיבלה משמעות של רעב.

של איסורים.

של לוותר על כל מה שאוהבים.

אבל בפועל, דיאטה היא פשוט צורת האכילה שלנו.

כל אדם נמצא בדיאטה כלשהי.

יש מי שנמצא בדיאטה של מזון מהיר.

יש מי שנמצא בדיאטה צמחונית.

יש מי שנמצא בדיאטה שמבוססת בעיקר על בשר.

ויש מי שנמצא בדיאטה ים תיכונית.

הבעיה היא לא המילה "דיאטה".

הבעיה מתחילה כשהדיאטה מבוססת רק על איסורים, הגבלות וכוח רצון.

כי קשה מאוד להתמיד ככה לאורך זמן.

הבעיה היא לא את

ואת יודעת מה הכי עצוב?

יש נשים שנמצאות בדיאטה כבר 10 או 20 שנה.

לא ברצף.

אלא במעגל.

יורדות.

עולות.

מתחילות מחדש.

נשברות.

ושוב מתחילות ביום ראשון.

או ביום שני.

אני הייתי בדיוק כזו. יורדת 10 קילו, חוגגת את ההצלחה וחוזרת לאט לאט להרגלים שרציתי לשנות. בהתחלה הייתי בטוחה שניצחתי, אבל בסוף כל המשקל חזר - ולפעמים גם עם עוד כמה קילוגרמים במתנה. היום אני מבינה למה. כי זה תמיד היה מהיר. מבוסס על איסורים. על כוח רצון. על "להחזיק מעמד" עוד קצת. אבל לא על שינוי אמיתי של הרגלים שאפשר לחיות איתם לאורך זמן.

ובכל פעם הן בטוחות שהפעם זה יהיה אחרת.

אחרי מספיק ניסיונות כאלה, משהו מתחיל להיסדק.

הן כבר לא שואלות אם התפריט טוב.

הן מתחילות לשאול אם הבעיה היא בהן.

אם הן פשוט לא מסוגלות להתמיד.

אם אין להן מספיק כוח רצון.

אבל ברוב המקרים הבעיה היא לא כוח הרצון.

הבעיה היא שאי אפשר לחיות לנצח על תפריט שאף אחד לא באמת מסוגל להתמיד בו.

ולכן הפתרון הוא לא תמיד לאכול פחות.

לפעמים הפתרון הוא לאכול נכון יותר.

יותר חלבון.

יותר איזון.

יותר עקביות.

אם את נמצאת בלופ הזה של לאכול פחות ופחות ולא לראות שינוי - יכול להיות שהגוף שלך לא צריך עוד הגבלה.

יכול להיות שהוא צריך גישה אחרת.

כי כמה אפשר להילחם בעצמך?

וכמה פעמים אפשר להבטיח לעצמך ש"הפעם זה יהיה אחרת"?

אם את עייפה מלהתחיל מחדש - את לא לבד.

ירידה במשקל לא אמורה להרחיק אותך מהחיים - היא אמורה להשתלב בהם.

אז אם את מרגישה שניסית הכול ושום דבר לא עובד - אני רוצה שתדעי משהו אחד.

זה לא אומר שאת לא מסוגלת.

זה אומר שאת עדיין לא מצאת את הדרך שמתאימה לך.

כי ירידה במשקל שמחזיקה לאורך זמן היא לא תוצאה של כוח רצון.

היא תוצאה של תפריט שאפשר לחיות איתו.

שאפשר להתמיד בו.

שלא גורם לך להרגיש שאת נלחמת בעצמך כל יום מחדש.

אז מה כן עובד?

בדיוק בשביל זה יש את מרתון התזונה.

10 ימים של ליווי צמוד ותפריט אישי ומאוזן.

לא כדי "לסבול עוד 10 ימים".

אלא כדי לחוות שאפשר לרדת במשקל בדרך אחרת.

בלי מאכלים מיוחדים.

בלי מתכונים מסובכים.

בלי שעות במטבח.

בלי להמציא את הגלגל מחדש.

רק אוכל רגיל שאפשר למצוא בכל סופר.

התפריט מותאם באופן אישי, כולל ארוחות מסודרות לאורך היום, ומבוסס על עקרונות שמטרתם לעזור לך להתמיד גם אחרי שהמרתון מסתיים.

הוא לא מבטיח שלא תרגישי רעב אף פעם.

כי גירעון קלורי הוא חלק מתהליך הירידה במשקל, ורעב מתון הוא דבר טבעי.

אבל יש הבדל גדול בין רעב מתון לבין להסתובב כל היום רעבה, עייפה ומתוסכלת.

הראשון הוא חלק מהתהליך.

השני הוא בדרך כלל סימן שמשהו לא מאוזן.

המרתון מתקיים פעמיים בחודש, יחד עם קבוצת נשים שעוברות את אותו התהליך.

הרבה יותר קל להתמיד כשלא עושים את זה לבד.

אני לא מאמינה בדיאטות קסם. אני לא מאמינה באיסורים אינסופיים. אני מאמינה שאפשר לרדת במשקל, לשמור על מסת השריר, ליהנות מאוכל ולהמשיך לחיות את החיים. כי בסופו של דבר המטרה היא לא רק לרדת במשקל. המטרה היא לבנות הרגלים שיוכלו להישאר איתך גם בעוד שנה, חמש שנים ועשר שנים.

אם את רוצה לשמוע פרטים, כתבי לי בתגובה או שלחי לי הודעה פרטית. 💜

באהבה, תמרה מרטינוביץ' 💜